הנחייה:
ד"ר נאום נווה, פרופ' חנה דודיוק, פרופ' שמואל קניג

בעיית הפסולת של גומי מצולב ושלל אלסטומרים (כדוגמת צמיגים), אשר אין דרך למחזר אותם (שייכים למשפחת פולימרים התרמוסטים), היא בעיה עולמית ידועה. חלק קטן מאוד עובר גריסה וטחינה ומשתלב בתשתיות מסוימות ובתעשיית הבנייה, אך הרוב מושלך להטמנה או משמש להפקת אנרגיה בשריפה. תהליכים אלה מזהמים את הסביבה ואינם עונים לקריטריוני קיימות כלשהם.

פרויקט זה עוסק בלימוד התכונות של חומר בעל פוטנציאל לשמש תחליף לגומי מצולב/אלסטומרים אשר ניתן יהיה למחזר אותו לשימושים שונים. 

"ויטרימרים" הם חומרים בעלי קשרים קוולנטים הפיכים, אשר בתנאי לחץ וטמפרטורה מתאימים, הם הופכים לזורמים צמיגים, וע"י כך כחומרים פולימרים תרמוסטיים המכילים קשרים אלו, הם יכולים לעבור עיבוד מחדש (משמע, מיחזור). מתוך ההבנה כי בעיית אי-היכולת למחזר פסולת אלסטומרית היא אקוטית ומשמעותית, הפוגעת באיכות החיים, מזהמת מקורות מים ויוצרת פגיעת אקלימית, מטרת הפרויקט היא לייצר תחליף ראוי לגומי ומוצריו, שהוא בעל כושר מיחזור, וכזה שיעמוד בקריטריוני הקיימות ויאפשר שמירה על כדור הארץ לדורות הבאים.