הנחייה:
לארי אברמסון, טל ירושלמי

בכל יום ראשון במשך שנתיים, הלכה עלמה בכר לצלם בחוף הים בתל אביב בניסיון ללכוד את זוהר השמש המרצד על פני הגלים. לאחר מכן, שרטטה על בד כתמים נבחרים מתוך התצלומים ומלאה אותם בכתמי זפת. חלומה ליצור קומפוזיציה "מושלמת" של מים בזפת נידון מלכתחילה לכישלון – שכן הזפת פראית ומשחקית, כמו המים.

בתצלומים המקוריים נצנוצי השתקפותה של השמש יצאו "שרופים" – ובציורים אותם אזורים של בהירות מוחלטת, שרופה לא טופלו, נותרו חשופים, ואילו הכתמים האפלים קיבלו זוהר ונצנוץ.

העבודות הן חגיגה של הנוזל השחור והסמיך, החומר האפל והנסתר, המוחבא והמוצנע. חגיגה של נצנוץ אפל עליו אפשר להשתהות ושעימו אפשר לשחק. בתוך החגיגה הזו טמונים משפטים, חלקם חשופים וחלקם נסתרים. בעזרתם נבחנים היחסים הנרקמים בין הצופה ליצירה ברגע ההתבוננות.

טכניקה וחומרים: זפת על בד

צילום: אחיקם בן יוסף