הנחייה:
גלעד אפרת

[אֲבּוה – עזוב אותּו, זנח אותּו, התּייאש ממנו, אומרים כּן לאדּם שׁאבדּ לו דּבר ודּואג לו ומחפשו. – מילון הליכות תימן]

מירון גלזר גרה בקיבוץ גבעת חיים איחוד, בפרויקט הגמר היא מציגה 8 סריקות של רישומים וחפצים. גלזר מעתיקה את כתב ידה של אמה מתוך כתבי יד שזו כתבה לאחר שעברה פגיעה נוירולוגית. בהמשך לעבודתה השתתפה מירון במחקר נוירולוגי בבית חולים בלינסון המתבצע דרך סריקות FMRI המראות את פעילות אזורים במוח בזמן היצירה. מוקד היצירה של מירון אינו ביצירה עצמה אלא בתהליכי החשיבה, במהלכים הקוגנטיביים, הרגשיים, האינטלקטואלים, והחומריים היוצרים שכבות מורכבות והמפותלות שהן האיבר המוחי: אותו מבנה בשרי המייצג כלפי חוץ את זהותנו על פי החיבורים שהוא מקיים.

 הכתב מייצג קיום אנושי בהקשרים היסטוריים, ובנוסף מהווה כלי התמודדות רגשי רפלקסיבי למי שנעלמה ונאלמה ממנה שפתה. האירועים המתרחשים בתוכו לא תמיד ניתנים להסבר אם כי הוא מאגר מידע מתוחכם. פעולות הסריקה מקבילות למהלכי דימות ואבחון רפואיים – כנסיונות חזותיים לאחוז או לפחות להקים הקשר חומרי עבור פעילות מנטלית נטולת חומר.

"מות המחבר" של רולאן בארת הוא טקסט עקרוני המלווה את התהוות התערוכה. גלזר מציגה סדרת מסרים סתומים, חלקם רישומיים וחלקם אובייקטים וכל אילו מאגדים זהות מעורבת ומעט מבלבלת, בה שאלת המחבר.ת הולכת ומסתבכת, הולכת ונעלמת.

טכניקה וחומרים: צילום בסריקה, הזרקת דיו

צילום: אחיקם בן יוסף