תגובתם של הבוגרים לאירועים שעמדו ברקע התהליך באה לידי ביטוי במגוון פרויקטים שמבטאים רצון למצוא שליטה ונחמה בתוך גל גדול של שינוי. לגדל מחמצת, לדייק במידת האפייה, לארח דבורים במלון אורחים במרפסת, להיות שותפים לתהליכי האבקה מלאכותית ולשלוח רובוטים לעבודות בנייה מפרכות על פני הירח.
התהליכים הסותרים לכאורה נצרפים בסופו של דבר דרך החוויה האנושית: גם כשאנחנו מתכננים רובוט אוטונומי לבנות עבורנו בית על כוכב אחר, אנחנו מצפים לפתוח את הדלת ולהריח ריח של לחם טרי.
במהלך השנה האחרונה, שבה עבדו הסטודנטים על פיתוח הפרויקטים, התרחשו שני תהליכים סותרים במקביל: התכנסות פנימה ויציאה לעולם. את שני התהליכים אפשר לתאר כתגובות טבעיות לישיבה ממושכת בבית, בידוד חברתי ועבודה על פרויקט עיצוב בקונטקסט של מגיפה עולמית.
הפרויקטים מבטאים את מה שהביאה איתה השנה האחרונה לחיינו: התכנסות פנימה למרחב הביתי, הסתגרות וחיפוש תהליכים של הבראה ותיקון, נחמה וריפוי. באותו זמן ממש נולדה כמיהה לצאת החוצה לעולם, לחלום על עתיד אחר ולבחון דרך משקפיים של עיצוב את מערכות היחסים השבריריות בין אנשים, טבע, טכנולוגיה וסביבה.